רמב"ם (משנה תורה) הלכות שכנים פרק יב הלכה א
האחין או השתפין שבאו לחלק את השדה ולטל כל אחד חלקו. אם היתה כלה שוה ואין שם מקום טוב ומקום רע אלא הכל אחד חולקין לפי המדה בלבד. ואם אמר אחד מהם תנו לי חלקי מצד זה כדי שיהא סמוך לשדה אחר שלי ויהיה הכל שדה אחת שומעין לו וכופה אותו על זה שעכוב בדבר זה מדת סדום היא. אבל אם היה חלק אחד ממנה טוב או קרוב לנהר יותר או קרוב לדרך ושמו אותה היפה כנגד הרע ואמר תנו לי בשומא שלי מצד זה אין שומעין לו אלא נוטל בגורל. אמר להם תנו לי (בשומא שלי מצד זה) חצי מדתה מן הצד הרע בלא שומא וטל אתה מן הצד הטוב כדי שיהיה חלקי סמוך לשדה שלי. הורו מקצת הגאונים ששומעין לו. ולזה דעתי נוטה וכן ראוי לדון:
