רמב"ם (משנה תורה) הלכות שכנים פרק יג הלכה ז
הלוקח שבנה והשביח או סתר והפסיד בן המצר מסלקו ונותן לו דמים הראויין לו והרי הוא בכל מעשיו כמו השליח. וכן אם לוה הלוקח קדם שיסלק אותו בן המצר וסלקו בן המצר אין בעל חוב שלו טורף מיד בן המצר. זהו העקר בכל אלו הדינין שכל הלוקח בצד מצר חברו הוא כמו שליח לחברו ולתקן שלחו ולא לעות. לפיכך אם השביח נוטל הוצאה. ואם הפסיד וחפר והרס או אכל הפרות מנכין אותו מן הדמים. במה דברים אמורים שמחשבין לו הפרות בשאכלן אחר שבא בן המצר והביא מעות לסלקו. אבל כל הפרות שאכל מקדם שלו הוא אוכל ואין מחשבין אותן:
