רמב"ם (משנה תורה) הלכות שכנים פרק יד הלכה א
הרוצה למכר שדהו והביא בן המצר שלו וזה שרוצה לקח ממנו לבית דין ואמר לבן המצר אם תרצה לקנות בכך וכך עשה ואם לאו סלק את עצמך והרי זה לוקח. הרי זה לא נשארה לו טענה אלא או מביא מעות מיד ויקנה או בטלה זכותו. אמר אטרח ואביא אין שומעין לו. אלך ואביא אם הוא אמוד שיש לו ממתינין לו עד שילך ויביא. ואם אינו אמוד אין שומעין לו שאינו רוצה אלא להשמט. לפיכך אומרים לו או תוציא עתה זוזים או בטלה זכותך. שאין קובעין זמן לבעל המצר. הוציא בן המצר המעות והוציא הלוקח מעות אם היו של לוקח טובים מזוזיו או ממהרים לצאת יותר מזוזיו בטלה זכותו ואין לו דין בן המצר. היה רוצה הלוקח לקנותה לבנות בה בתים ובן המצר רוצה לזרעה הלוקח זוכה משום ישוב הארץ ואין בה דין בן המצר:
