רמב"ם (משנה תורה) הלכות תלמוד תורה פרק ג הלכה יב
אין דברי תורה מתקימין במי שמרפה עצמו עליהן. ולא באלו שלומדין מתוך עדון ומתוך אכילה ושתיה. אלא במי שממית עצמו עליהן ומצער גופו תמיד ולא יתן שנה לעיניו ולעפעפיו תנומה. אמרו חכמים דרך רמז (במדבר יט יד) "זאת התורה אדם כי ימות באהל" אין התורה מתקימת אלא במי שממית עצמו באהלי החכמים. וכן אמר שלמה בחכמתו (משלי כד י) "התרפית ביום צרה צר כחכה". ועוד אמר (קהלת ב ט) "אף חכמתי עמדה לי" חכמה שלמדתי באף היא עמדה לי. אמרו חכמים ברית כרותה שכל היגע בתורתו בבית המדרש לא במהרה הוא משכח. וכל היגע בתלמודו בצנעה מחכים שנאמר (משלי יא ב) "ואת צנועים חכמה". וכל המשמיע קולו בשעת תלמודו תלמודו מתקים בידו. אבל הקורא בלחש במהרה הוא שוכח:
