רמב"ם (משנה תורה) הלכות תלמוד תורה פרק ד הלכה ג
אם היה מלמד מפיו לתלמידים מלמד. ואם היה מלמד על פי מתרגם [המתרגם] עומד בינו ובין התלמידים והרב אומר למתרגם והמתרגם משמיע לכל התלמידים. וכשהם שואלין למתרגם הוא שואל לרב והרב משיב למתרגם והמתרגם משיב לשואל. ולא יגביה הרב קולו יותר מקול המתרגם. ולא יגביה המתרגם קולו בעת ששואל את הרב יותר מקול הרב. אין המתרגם רשאי לא לפחת ולא להוסיף ולא לשנות אלא אם כן היה המתרגמן אביו של חכם או רבו. אומר הרב למתרגמן כך אמר לי רבי או כך אמר לי אבא מרי. וכשאומר המתרגמן הדברים לעם אומר בשם החכם ומזכיר שמו של אבי הרב או של רבו ואומר כך אמר רבנא פלוני אף על פי שלא הזכיר הרב שמו של חכם. שאסור לקרות לרבו או לאביו בשמו:
