רמב"ם (משנה תורה) הלכות תלמוד תורה פרק ד הלכה ה
לא יהיה התלמיד בוש מחבריו שלמדו מפעם ראשונה או שניה והוא לא למד אלא אחר כמה פעמים. שאם נתביש מדבר זה נמצא נכנס ויוצא לבית המדרש והוא אינו למד כלום. לפיכך אמרו חכמים הראשונים אין הבישן למד ולא הקפדן מלמד. במה דברים אמורים בזמן שלא הבינו התלמידים הדבר מפני עמקו או מפני דעתן שהיא קצרה. אבל אם נכר לרב שהם מתרשלין בדברי תורה ומתרפין עליהן ולפיכך לא הבינו חיב לרגז עליהן ולהכלימן בדברים כדי לחדדם. וכענין זה אמרו חכמים זרק מרה בתלמידים. לפיכך אין ראוי לרב לנהג קלות ראש לפני התלמידים ולא לשחק בפניהם ולא לאכל ולשתות עמהם כדי שתהא אימתו עליהן וילמדו ממנו במהרה:
