רמב"ם (משנה תורה) הלכות תלמוד תורה פרק ה הלכה א
כשם שאדם מצוה בכבוד אביו ויראתו כך הוא חיב בכבוד רבו ויראתו יתר מאביו. שאביו מביאו לחיי העולם הזה ורבו שלמדו חכמה מביאו לחיי העולם הבא. ראה אבדת אביו ואבדת רבו של רבו קודמת לשל אביו. אביו ורבו נושאים במשא מניח את של רבו ואחר כך של אביו. אביו ורבו שבויים בשביה פודה את רבו ואחר כך פודה את אביו. ואם היה אביו תלמיד חכם פודה את אביו תחלה. וכן אם היה אביו תלמיד חכם אף על פי שאינו שקול כנגד רבו משיב אבדתו ואחר כך משיב אבדת רבו. ואין לך כבוד גדול מכבוד הרב ולא מורא ממורא הרב. אמרו חכמים (משנה אבות ד יב) "מורא רבך כמורא שמים". לפיכך אמרו כל החולק על רבו כחולק על השכינה שנאמר (במדבר כו ט) "בהצתם על ה'". וכל העושה מריבה עם רבו כעושה מריבה עם השכינה שנאמר (במדבר כ יג) "אשר רבו בני ישראל את ה' ויקדש בם". וכל המתרעם על רבו כמתרעם על ה' שנאמר (שמות טז ח) "לא עלינו תלנתיכם כי על ה'". וכל המהרהר אחר רבו כאלו מהרהר אחר שכינה שנאמר (במדבר כא ה) "וידבר העם באלהים ובמשה":
