רמב"ם (משנה תורה) הלכות תמורה פרק א הלכה ב

אחד הממיר בזדון או שהמיר בשגגה הרי זה עושה תמורה ולוקה. כיצד. המתכון לומר הרי זו תמורת עולה שיש לי ואמר הרי זו תמורת שלמים שיש לי. הרי זו תמורה ולוקה. אבל אם דמה שמתר להמיר והמיר או שאמר אכנס לבית זה ואמיר מדעתי ונכנס ושכח והמיר שלא מדעתו הרי זו תמורה ואינו לוקה עליה: