רמב"ם (משנה תורה) הלכות תמורה פרק א הלכה ט

אין הכהנים ממירין בחטאת ובאשם שאף על פי שהם שלהם אינן זוכין בהן מחיים שאין להם בבשר עד שיזרק הדם. ואין הכהנים ממירין בבכור שאף על פי שהוא זוכה בו מחיים אינו זוכה בו מתחלה שהרי תחלתו בבית ישראל הוא. אבל הבעלים שהמירו בבכור כל זמן שהוא בביתם עושים תמורה. וכן כהן שהמיר בבכור שנולד לו לא בבכור שלקח מישראל הרי זו תמורה: