רמב"ם (משנה תורה) הלכות תמורה פרק ד הלכה ז

ולד תמורת הפסח כתמורת הפסח. אם היתה אמו קרבה שלמים ולדה יקרב שלמים ואם היה דינה שתמכר ויביא בדמיה שלמים אף ולדה נמכר ויביא בדמיו שלמים. הפריש נקבה לפסחו וילדה. או שהפרישה מעברת. היא וולדה ירעו עד שיפל בהן מום ויביא בדמיהן פסח. ואם נשארה נקבה זו עד אחר הפסח או שילדה אחר הפסח. תרעה היא וולדה עד שיפל בהן מום ויביא בדמיהן שלמים: