רמב"ם (משנה תורה) הלכות תענית פרק ב הלכה יג
על החליים כיצד. הרי שירד חלי אחד לאנשים הרבה באותה העיר כגון אסכרה או חרחור וכיוצא בהן והיו מתים באותו החלי הרי זו צרת צבור וגוזרין לה תענית ומתריעין. וכן חכוך לח הרי הוא כשחין פורח. ואם פשט ברב הצבור מתענין ומתריעין עליו. אבל חכוך יבש צועקים עליו בלבד:
