משחרב בית המקדש תקנו חכמים שהיו באותו הדור שאין בונין לעולם בנין מסיד ומכיר כבנין המלכים. אלא טח ביתו בטיט וסד בסיד ומשיר מקום אמה על אמה כנגד הפתח בלא סיד. והלוקח חצר מסידת ומכירת הרי זו בחזקתה ואין מחיבים אותו לקלף הכתלים:
