רמב"ם (משנה תורה) הלכות תפילה פרק ד הלכה טו
כונת הלב כיצד. כל תפלה שאינה בכונה אינה תפלה. ואם התפלל בלא כונה חוזר ומתפלל בכונה. מצא דעתו משבשת ולבו טרוד אסור לו להתפלל עד שתתישב דעתו. לפיכך הבא מן הדרך והוא עיף או מצר אסור לו להתפלל עד שתתישב דעתו. אמרו חכמים ישהה שלשה ימים עד שינוח ותתקרר דעתו ואחר כך יתפלל:
