רמב"ם (משנה תורה) הלכות תפילה פרק ו הלכה ז
אף על פי שתפלת ערבית רשות לא יבוא אדם ממלאכתו ויאמר אכל מעט ואישן קמעא ואחר כך אתפלל, שמא תאנס אותו שנה ונמצא ישן כל הלילה, אלא מתפלל ערבית ואחר כך אוכל ושותה או ישן. ומתר להסתפר ולכנס למרחץ סמוך לשחרית מפני שלא גזרו אלא סמוך למנחה שהוא דבר המצוי שרב העם נכנסין שם ביום. אבל בשחר דבר שאינו מצוי לא גזרו בו:
