רמב"ם (משנה תורה) הלכות תפילה פרק ז הלכה ד
כששומע קול התרנגולים מברך ברוך אתה יי׳ אלהינו מלך העולם הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה. כשלובש בגדיו מברך ברוך אתה יי׳ אלהינו מלך העולם מלביש ערומים. כשמניח סדינו על ראשו מברך ברוך אתה יי׳ אלהינו מלך העולם עוטר ישראל בתפארה. כשמעביר ידיו על עיניו מברך פוקח עורים. כשישב על מטתו מברך מתיר אסורים. כשמוריד רגליו מן המטה ומניחם על גבי קרקע מברך רוקע הארץ על המים. כשעומד מברך זוקף כפופים. כשנוטל ידיו מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת ידים. כשרוחץ פניו מברך ברוך אתה יי׳ אלהינו מלך העולם המעביר חבלי שנה מעיני ותנומה מעפעפי, יהי רצון מלפניך יי׳ אלהי ואלהי אבותי שתרגילני לדבר מצוה ואל תרגילני לדבר עברה ועון ותשלט בי יצר טוב ואל ישלט בי יצר רע ותחזקני במצותיך ותן חלקי בתורתך ותתנני לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי ותגמלני חסדים טובים, ברוך אתה יי׳ גומל חסדים טובים:
