רמב"ם (משנה תורה) הלכות תפילה פרק טו הלכה ב
המומין כיצד. כהן שיש מומין בפניו או בידיו או ברגליו כגון שהיו אצבעותיו עקמות או עקשות או שהיו ידיו בוהקניות לא ישא את כפיו לפי שהעם מסתכלין בו. מי שהיה רירו יורד על זקנו בשעה שהוא מדבר וכן הסומא באחת מעיניו לא ישא את כפיו. ואם היה דש בעירו והכל היו רגילים בזה הסומא באחת מעיניו או בזה שרירו זב מתר לפי שאין מסתכלין בו. וכן מי שהיו ידיו צבועות אסטיס ופואה לא ישא את כפיו. ואם רב אנשי העיר מלאכתן בכך מתר לפי שאין מסתכלין בו:
