רמב"ם (משנה תורה) הלכות תפילה פרק ט הלכה ה
ואחר שישלים כל התפלה ישב ויפל על פניו ויטה מעט הוא וכל הצבור ויתחנן והוא נופל. וישב ויגביה ראשו הוא ושאר העם ומתחנן מעט בקול רם מישב. ואחר כך יעמד שליח צבור לבדו ואומר קדיש פעם שניה והם עונים כדרך שעונין בתחלה. ואומר (תהילים עח לח) ״והוא רחום״ וכו׳ (תהילים קמה א) ״תהלה״ וכו׳. הוא עומד והם יושבים והם קוראים עמו. ואחר כך אומר (ישעיה נט כ) ״ובא לציון גואל״ וכו׳ (ישעיה נט כא) ״ואני זאת״ וכו׳ (תהילים כב ד) ״ואתה קדוש״ (ישעיה ו ג) ״וקרא זה אל זה ואמר קדוש״ וגומר הקדשה והם עונין (ישעיה ו ג) ״קדוש קדוש״ שלש פעמים. וחוזר וקורא הקדשה תרגום ואומר (יחזקאל ג יב) ״ותשאני רוח״ וכו׳ וקורא אותו תרגום ואומר (שמות טו יח) ״יי׳ ימלוך לעולם ועד״ וקוראהו תרגום כדי להבין העם:
