רמב"ם (משנה תורה) הלכות תפילה פרק ט הלכה ז
מי שאמר בתחנונים מי שרחם על קן צפור שלא לקח האם על הבנים או שלא לשחט אותו ואת בנו ביום אחד ירחם עלינו וכיוצא בענין זה משתקין אותו. מפני שמצות אלו גזרת הכתוב הן ואינן רחמים. שאלו היו מפני רחמים לא היה מתיר לנו שחיטה כל עקר. וכן לא ירבה בכנויים של שם ויאמר (דברים י יז) ״האל הגדול הגבור והנורא״ והחזק והאמיץ והעזוז. שאין כח באדם להגיע בסוף שבחיו. אלא אומר מה שאמר משה רבנו עליו השלום:
