רמב"ם (משנה תורה) הלכות תפילין פרק ז הלכה ב
והמלך מצוה עליו לכתב ספר תורה אחד לעצמו לשם המלך יתר על ספר שיהיה לו כשהוא הדיוט שנאמר (דברים יז יח) ״והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו״ וגו׳. ומגיהין אותו מספר העזרה על פי בית דין הגדול. זה שהיה לו כשהוא הדיוט מניחו בבית גנזיו. וזה שכתב או שנכתב לו אחר שמלך יהיה עמו תמיד. ואם יצא למלחמה ספר תורה עמו. נכנס והוא עמו. יושב בדין והוא עמו. מסב והוא כנגדו שנאמר (דברים יז יט) ״והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו״:
