רמב"ם (משנה תורה) הלכות תפילין פרק י הלכה א

נמצאת למד שעשרים דברים הן שבכל אחד מהן פוסל ספר תורה. ואם נעשה בו אחד מהן הרי הוא כחמש מן החמשין שמלמדין בהן התינוקות ואין בו קדשת ספר תורה ואין קורין בו ברבים. ואלו הן. א. אם נכתב על עור בהמה טמאה. ב. שנכתב על עור בהמה טהורה שאינו מעבד. ג. שהיה מעבד שלא לשם ספר תורה. ד. שנכתב שלא במקום כתיבה על הגויל במקום בשר ועל הקלף במקום שער. ה. שנכתב מקצתו על הגויל ומקצתו על הקלף. ו. שנכתב על דוכסוסטוס. ז. שנכתב בלא שרטוט. ח. שנכתב בלא שחור העומד. ט. שנכתב בשאר לשונות. י. שכתבו אפיקורוס או כיוצא בו משאר פסולין. יא. שכתב האזכרות בלא כונה. יב. שחסר אפלו אות אחת. יג. שהוסיף אפלו אות אחת. יד. שנגעה אות באות. טו. שנפסדה צורת אות אחת עד שלא תקרא כל עקר או תדמה לאות אחרת. בין בעקר הכתיבה בין בנקב בין בקרע בין בטשטוש. טז. שהרחיק או שהקריב בין אות לאות עד שתראה התבה כשתי תבות או שתי תבות כתבה אחת. יז. ששנה צורת הפרשיות. יח. ששנה צורת השירות. יט. שכתב בשאר הכתב כשירה. כ. שתפר היריעות בלא גידי טהורה. ושאר הדברים למצוה לא לעכב: