כל המתודה בדברים ולא גמר בלבו לעזב הרי זה דומה לטובל ושרץ בידו שאין הטבילה מועלת לו עד שישליך השרץ. וכן הוא אומר ומודה ועזב ירחם (משלי כח יג). וצריך לפרט את החטא שנאמר (שמות לב לא) "אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב":
