רמב"ם (משנה תורה) הלכות תשובה פרק ג הלכה ב
אדם שעונותיו מרבין על זכיותיו מיד הוא מת ברשעו שנאמר על רב עונך. וכן מדינה שעונותיה מרבין מיד היא אובדת שנאמר (בראשית יח כ) "זעקת סדם ועמרה כי רבה" וגו'. וכן כל העולם כלו אם היו עונותיהם מרבין מזכיותיהן מיד הן נשחתין שנאמר (בראשית ו ה) "וירא ה' כי רבה רעת האדם". ושקול זה אינו לפי מנין הזכיות והעונות אלא לפי גדלם. יש זכות שהיא כנגד כמה עונות שנאמר (מלכים א יד יג) "יען נמצא בו דבר טוב". ויש עון שהוא כנגד כמה זכיות שנאמר (קהלת ט יח) "וחוטא אחד יאבד טובה הרבה". ואין שוקלין אלא בדעתו של אל דעות והוא היודע היאך עורכין הזכיות כנגד העונות: