רמב"ם (משנה תורה) הלכות תשובה פרק ג הלכה ה
בשעה ששוקלין עונות אדם עם זכיותיו אין מחשבין עליו עון שחטא בו תחלה ולא שני אלא משלישי ואילך. אם נמצאו עונותיו משלישי ואילך מרבין על זכיותיו אותם שתי עונות מצטרפים ודנין אותו על הכל. ואם נמצאו זכיותיו כנגד עונותיו אשר מעון שלישי ואילך מעבירים כל עונותיו ראשון ראשון. לפי שהשלישי נחשב ראשון שכבר נמחלו השנים. וכן הרביעי הרי הוא ראשון שכבר נמחל השלישי וכן עד סופן. במה דברים אמורים ביחיד שנאמר (איוב לג כט) "הן כל אלה יפעל אל פעמים שלוש עם גבר". אבל הצבור תולין להן עון ראשון שני ושלישי שנאמר (עמוס ב ו) "על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו". וכשמחשבין להן על דרך זה מחשבין להן מרביעי ואילך. הבינונים אם היה בכלל מחצה עונות שלהן שלא הניח תפלין מעולם דנין אותו כפי חטאו ויש לו חלק לעולם הבא. וכן כל הרשעים שעונותיהן מרבים דנין אותן כפי חטאיהם ויש להן חלק לעולם הבא שכל ישראל יש להם חלק לעולם הבא אף על פי שחטאו שנאמר (ישעיה ס כא) "ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ". ארץ זו משל כלומר ארץ החיים והוא העולם הבא. וכן חסידי אמות העולם יש להם חלק לעולם הבא:
