רמב"ם (משנה תורה) הלכות תשובה פרק ה הלכה ד
אלו האל היה גוזר על האדם להיות צדיק או רשע או אלו היה שם דבר שמושך את האדם בעקר תולדתו לדרך מן הדרכים או למדע מן המדעות או לדעה מן הדעות או למעשה מן המעשים כמו שבודים מלבם הטפשים הברי שמים היאך היה מצוה לנו על ידי הנביאים עשה כך ואל תעשה כך היטיבו דרכיכם ואל תלכו אחרי רשעכם והוא מתחלת בריתו כבר נגזר עליו או תולדתו תמשך אותו לדבר שאי אפשר לזוז ממנו. ומה מקום היה לכל התורה כלה ובאי זה דין ואיזה משפט נפרע מן הרשע או משלם שכר לצדיק. השפט כל הארץ לא יעשה משפט. ואל תתמה ותאמר היאך יהיה האדם עושה כל מה שיחפץ ויהיו מעשיו מסורים לו וכי יעשה בעולם דבר שלא ברשות קונו ולא חפצו והכתוב אומר (תהילים קלה ו) "כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ". דע שהכל כחפצו יעשה ואף על פי שמעשינו מסורין לנו. כיצד. כשם שהיוצר חפץ להיות האש והרוח עולים למעלה והמים והארץ יורדים למטה והגלגל סובב בעגול וכן שאר בריות העולם להיות כמנהגן שחפץ בו. ככה חפץ להיות האדם רשותו בידו וכל מעשיו מסורין לו ולא יהיה לו לא כופה ולא מושך אלא הוא מעצמו ובדעתו שנתן לו האל עושה כל שהאדם יכול לעשות. לפיכך דנין אותו לפי מעשיו. אם עשה טובה מיטיבין לו ואם עשה רעה מרעין לו. הוא שהנביא אומר (מלאכי א ט) מידכם היתה זאת לכם. (ישעיה סו ג) גם המה בחרו בדרכיהם. ובענין זה אמר שלמה (קהלת יא ט) "שמח בחור בילדותיך" (קהלת יא ט) "ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט". כלומר דע שיש בידך כח לעשות ועתיד אתה לתן את הדין:
