רמב"ם (משנה תורה) הלכות תשובה פרק ז הלכה ח
בעלי תשובה דרכן להיות שפלים וענוים ביותר. אם חרפו אותן הכסילים במעשיהם הראשונים ואמרו להן אמש היית עושה כך וכך ואמש היית אומר כך וכך. אל ירגישו להן אלא שומעין ושמחים ויודעין שזו זכות להם. שכל זמן שהם בושים ממעשיהם שעברו ונכלמים מהן זכותם מרבה ומעלתם מתגדלת. וחטא גמור הוא לומר לבעל תשובה זכר מעשיך הראשונים או להזכירן לפניו כדי לבישו. או להזכיר דברים וענינים הדומין להם כדי להזכירו מה עשה. הכל אסור ומזהר עליו בכלל הונית דברים שהזהירה תורה עליה שנאמר (ויקרא כה יז) "ולא תונו איש את עמיתו":
