שלא לברך כשאבריו רואין את הערוה. ובו ו סעיפים:היה ישן ערום בטליתו צריך לחוץ בטלית על לבו ואז יקרא משום דלבו רואה את הערוה אסו': הגה וה"ה אם לבו רואה ערות חבירו אסור (טור):
