שולחן ערוך אורח חיים סימן עד סעיף ב
הרוחץ ערום במים צלולים ורוצה לשתות יכסה בבגד ממטה ללבו כדי שלא יהא לבו רואה את הערוה כשיברך ודוקא בבגד אבל בידים לא הוי כיסוי: הגה וה"ה אם מכסה ראשו בידיו לא מקרי כיסוי הראש וע"ל סי' צ"א (תרומת הדשן בשם א"ז) ואם היו המים עכורים שאין איבריו נראין בהם מותר לקרות והוא בתוכן והוא שלא יהא ריחן רע: ואם אין לבו בתוך המים רק למעלה מן המים אף בצלולים שרי (ד"ע):
