תלמוד ירושלמי בבא בתרא פרק א הלכה ה

משנה: אין חולקין את החצר עד שיהא ארבע אמות לזה וארבע אמות לזה ולא את השדה עד שיהא בה תשעת קבין לזה ותשעת קבין לזה. רבי יהודה אומר עד שיהא בה תשעת חצאי קבין לזה ותשעת חצאי קבין לזה. ולא את הגנה עד שיהא בה חצי קב לזה וחצי קב לזה. רבי עקיבה אומר בית רובע. ולא את הטריקלין ולא את המורן ולא את השובך ולא את הטלית ולא את המרחץ ולא את בית הבד עד שיהא בהן כדי לזה וכדי לזה. זה הכלל. כל שיחלק ושמו עליו חולקין ואם לאו אין חולקין. אימתי. בזמן שאין שניהם רוצים. אבל בזמן ששניהן רוצין אפלו בפחות יחלוקו. וכתבי הקודש אף על פי ששניהן רוצין לא יחלוקו. הלכה: אין חולקין את החצר כול׳. אמר רבי יוחנן ארבע אמות שאמרו חוץ מארבע אמות שלפתחים. ותני בר קפרא כן. אין חולקין את החצר עד שיהא בה שמונה אמות לזה ושמונה אמות לזה. אמר רבי יוחנן. ארבע אמות שאמרו לא שהן לו לקיניין אלא שיהא מעמיד בהמתו לשעה ופורק חבילתו. רבי יונתן מקשי. כלום אמרו ארבע אמות אלא שיהא מעמיד בהמתו ופורק חבילתו לשעה. אשכח תני. אף חוליית הבור יש לה ארבע אמות. דבי רבי ינאי אמרי. אף בית התרנוגלין יש להן ארבע אמות. רבי יוחנן בשם רבי בנייה. בכל השותפין ממחין זה על זה בחצר חוץ מן הכביסה מפני כבוד בנות ישראל. אמר רבי מתניה. הדא דתימר. במקום שהנשים מכבסות. אבל מקום שהאנשים מכבסין לא בדא. ודא דתימר. חוץ מן הכביסה מפני כבוד בנות ישראל. ברם בארבע אמות דנפשיה ממחי הוא בידיה. ודא דתימר. בכל שותפין ממחין זה על זה בחצר. בכל החצר. ברם בארבע אמות דחבריה לא ממחי בידיה. ואם היה המקום מנדרון אפילו בארבע אמות דחבריה ממחי בידיה. דו יכיל מימר ליה. את שפיך גו דידך והוא נחית גו דידי. רבי יוחנן בשם רבי לעזר ברבי שמעון. מי שאינו רוצה לערב נכנסין לביתו ומערבין לו בעל כורחו. והא תני. והוא אינו רוצה לערב. אינו ממאן נכנסין לביתו ומערבין לו על כורחו. מפני שאין ממאן. אבל אם היה ממאן לא. ותני כן. כופין הן בני המבוי זה את זה לעשות להן לחי וקורה למבוי. אמר רבי יוסי בירבי בון. לא שאינו רוצה לערב. אלא מנפש בישא לא בעי מערבא. רב חונה אמר. חצר מתחלקת לפתחין. אמר רב חסדא. לזבלין היא מתניתא. ותני כן. בכירה טפח בזבלין לפי פתחים. באכסדרה לפי אדם. ה̇ חצירות שהיו משתמשות באמה ונתקלקלה. כולם מתקנות עם העליונה. והעליונה מתקנת כנגדה והשאר עם השניה. והשנייה מתקנת כנגדה והתחתונה מתקנת עם כולם ומתקנת כנגדה. חמשה דיוטות שהיו משתמשות בבית ונתקלקל. כולהם מתקנות עם התחתונה. והתחתונה מתקנת כנגדה והשאר עם השנייה. והשנייה מתקנת כנגדה. והעליונה מתקנת כנגדה ומתקנת עם כולם. היו עשוין לגשמים יכולין למחות בידן לכביסה. לכביסה אין יכולין למחות בידן לגשמים. וכתבי הקודש אף על פי ששניהן רוצין לא יחלוקו. אמר רבי הושעיה. כגון תילים ודברי הימים. אבל תילין בתילין חולקין. אמר רבי עוקבה. אפלו תילים בתילים אין חולקין. שמתוך שאין חולקין אילו באין וקורין באילו ואילו באין וקורין באילו.