תלמוד ירושלמי בבא בתרא פרק ג הלכה א

משנה: חזקת הבתים בורות שיחין ומערות ומרחצאות ושובכות בית הבדין בית השלחין והעבדים וכל שהוא עושה פירות תדיר חזקתן שלש שנים מיום ליום. שדה הבעל חזקתה שלש שנים ואינה מיום ליום. הלכה: חזקת הבתים בורות שיחין ומערות כול׳. מניין לחזקות. אמר רבי יוחנן. שמענו מהולכי אושא משור המועד למדו. אמר רבי יוסי. מאן אית ליה שור המועד לג̇ ימים. לא רבי יודה. דתנינן תמן. רבי יודה אומר. לא אמרו ג̇ שנים אלא כדי שיהא באיספמיא ויחזיק שנה וילכו ויודיעוהו שנה ויבוא שנה. שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן. המוכר בית לחבירו כיון שמסר לו מפתח קנה. רבי אמי בשם רבי יוחנן. המוכר בית לחבירו כיון שצבר לתוכו פירות קנה. אמר רבי שמואל בר רב יצחק. ובלבד פירות שראויין ליצבר. רבי יוחנן בשם רבי ינאי. המוכר בור לחבירו כיון שמסר לו דלייו קנה. רבי יהושע בן לוי בשם ריש לקיש. המוכר צאן לחבירו כיון שמסר לו משכוכית קנה. מאי משכוכית. אית דמרין. חוטרא. ואית דמרין. פנדורא. ואית דמרין. תיישא רבא. ריש לקיש בשם בר קפרא. המוכר קבר לחבירו כיון שקבר מת אחד בכוך חזקה לכל הכוך. קבר ג̇ מתים בשלשה כוכין חזקה לכל הקבר. ועבדים. רבי סימון אחוי דרבי יהודה בר זבדי בשם רב. תינוק כל זמן שמושלך בשוק אביו או אמו מעידין עליו. נאסף מן השוק צריך שני עדים ואביו ואמו נעשין לו כשני עדים. אמר רבי אבהו. וחשוד אדם לומר על מי שאינו בנו שהוא בנו. דילמא בניכסי הגר אתאמרת. אמרו ליה. הרי כל רבותינו בגולה מעידין עלינו שכך שמענוה מפי רב אדא בר אבוה. אמר רב חסדא. הדא דתימר בתינוק שאינו מרגיע. אבל בתינוק המרגיע הדא היא דמר רבי יוחנן. עגלים וסייחים המקפצין ממקום למקום אין להן חזקה. רבי יסא בשם רבי יוחנן. שתי שדות בניכסי הגר המיצר בנתיים. תלש מאחת מהן לקנות חבירתה ולא לקנות המיצר. היא נקנית וחבירתה אינה נקנית. רבי זירא בעא קומי רבי יסא. נתכוון לקנות [מן] המיצר. ושרע מינה. אמר רב חסדא. בניכסי הגר תלש צפונה שלשדה לקנות דרומה ולא אמצעיתה. צפונה נקנית דרומה לא נקנית תמן תנינן. אם היה מחובר לקרקע ותלש כל שהוא קנה. שמואל אמר. לא קנה אלא מה שתלש. אמר רבי אבדומא נחותה בניכסי הגר אתאמר. רב חסדא אמר רבי יצחק. בגין דלא תימר קשיא לשמואל את מר בניכסי הגר איתאמרת. רב חסדא אמר. משך בהמה זו לקנות קנה. לקנות וולדותיה [לא] קנה. לקנות היא וולדותיה (לא) קנה. אמר רבי נסה. הדא דתימר. בשלא היתה עוברה. אבל אם היתה עוברה עשו אותה כאחד מאיבריה. והתני. המוכר עוברי בהמתו לחבירו לא עשה כלום. וולדי שפחתו לחבירו לא עשה כלום. מעשרות שדהו לחבירו לא עשה כלום. אויר חורבתו לחבירו לא עשה כלום. אלא מוכר לו בהמה ומשייר לו עוברה. מוכר לו שפחה ומשייר לו וולדה. מוכר לו שדה ומשייר לו מעשרות. מוכר לו חורבה ומשייר לו אוירה. רבי בא בשם רב חסדא. שלשה הן שהן נאמנין לאלתר. החיה והשיירה והמטהרת חברותיה. החיה בשעה שיושבת על המשבר. מהדא דכתיב ותקח המילדת ותקשר וגו׳. שיירא. כיי דמר רבי סימון אחוי דיהודה בר זבדי בשם רב. [תינוק] כל זמן שמושלך לשוק או אביו או אמו מעידין עליו. נאסף צריך שני עדים ואביו ואמו נעשין לו כשני עדים. והמטהרת חברותיה. כיי דתנינן תמן. שלש נשים שהיו ישינות במיטה ונמצא דם תחת אחת מהן כולן טמאות. בדקה אחת ומצתה טמא היא טמאה וכולן טהורות. אמר רבי בא. ובלבד מעת לעת.