תלמוד ירושלמי בבא בתרא פרק ד הלכה ח

משנה: המוכר את השדה מכר את האבנים שהן לצרכה ואת הקנים שבכרם שהם לצרכו ואת התבואה שהיא מחוברת לקרקע ואת מחיצת הקנים שהיא פחותה מבית רובע ואת השומירה שאינה עשויה בטיט ואת החרוב שאינו מורכב ואת בתולת השיקמה. אבל לא מכר לא את האבנים שאינן לצרכה ואת הקנים שבכרם שאינן לצרכו ואת התבואה שהיא תלושה מן הקרקע. בזמן שאמר לו הוא וכל מה שבתוכה הרי כולן מכורין. בין כך ובין כך לא מכר לא את מחיצת הקנים שהיא בית רובע ואת השומירה שהיא עשויה בטיט ואת החרוב המורכב ואת סדן השיקמה. לא את הבור ולא את הגת ולא את השובך בין חריבין בין שלימין. וצריך ליקח לו דרך דברי רבי עקיבה וחכמים אומרים אינו צריך ליקח לו דרך. ומודה רבי עקיבה בזמן שאמר לו חוץ מאילו אינו צריך ליקח לו דרך. מכרן לאחר רבי עקיבה אומר אינו צריך ליקח לו דרך וחכמים אומרים צריך ליקח לו דרך. במה דברים אמורים במוכר אבל בנותן מתנה נותן את כולן. האחים שחלקו זכו בשדה זכה בכולן. המחזיק בניכסי הגר החזיק בשדה החזיק בכולן. המקדיש את השדה הקדיש את כולן. רבי שמעון אומר המקדיש את השדה לא הקדיש אלא החרוב המורכב ואת סדן השיקמה. הלכה: המוכר את השדה כול׳. אבל לא מכר כול׳. לא את הבור כול׳. המקדיש את השדה כול׳. דבית רבי ינאי אמרין. במחלקין לגפנים. רבי חייה רובה שאל. היו שם חליות מחולקות לברות. רבי יצחק בר טבליי שאל. היו שם טבליות של שייש מחולקות לכתלין. רבי יודן ברבי ישמעאל שאל. היו שם מלבנין מחולקות לחלונות. רבי חייה בשם רבי יוחנן. יש שם ערוגה שהיא ששה על שישה ויש לה שם בפני עצמה אינה מכורה. אמר רבי יוחנן. הקונה סדן שקמה בתוך שלחבירו מחולקת רבי ישמעאל ברבי יוסי ורבנין. רבי ישמעאל בירבי יוסי אומר. קנה קרקע. ורבנין אמרין. לא קנה. רבי חייה בר ווא שאל. מכר לו כל האילן ושייר לו סדן שקמה. על דעתיה דרבי ישמעאל בירבי יוסי. קנה קרקע. על דעתין דרבנין. לא קנה קרקע. רבי יצחק בר טבליי שאל. מכר לו כל האילן וזית שבמקום פלוני כל זיתים שיש שם מכורין. רבי יודן בירבי ישמעאל שאל. הקונה ג̇ כיתי קנים קנה ארז גדול שבארץ ישראל. במה דברים אמורים. במוכר. אבל לא בנותן מתנה נותן את כולם. מה בין מוכר ומה בין נותן מתנה. רבי בא בר טבליי בשם רב. שכן דרך הנותן מתנה להיות נותן בעין יפה. רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן. שכן דרך הלקוחות להיות מדקדקין. ומה ביניהון. הקדש. מאן דמר. שכן דרך הנותן מתנה להיות נותן בעין יפה. אף המקדיש בעין יפה מקדיש. ומאן דמר. שכן דרך הלקוחות להיות מדקדקין. מה אמר במקדיש. נישמעינה מהדא. האחין שחלקו יש להן דרך זה על גבי זה. ואית דבעי מימר. כן אמר רבי לעזר. האחין שחלקו זכו בשדה זכו בכולן. המחזיק בניכסי הגר קנה. החזיק בשדה החזיק בכולן. הקדיש את השדה הקדיש את כולן. רבי שמעון אומר. המקדיש את השדה לא הקדיש החרוב המורכב ושיקמה הישנה. מפני שיונקין משל הקדש. מפני ששייר לו דרך. אם לא שייר לו דרך אף הן אין יונקין משל הקדש.