תלמוד ירושלמי בבא בתרא פרק ו הלכה ב

משנה: המוכר מקום לחבירו לבנות לו בית וכן המקבל מחבירו לבנות לו בית חתנות לבנו בית אלמנות לבתו בונה ארבע אמות על שש דברי רבי עקיבה. רבי ישמעאל אומר רפת בקר היא זו. הרוצה לעשות רפת בקר בונה ארבע אמות על שש בית קטן שש על שמונה גדול שמונה על עשר טרקלין עשר על עשר. רומו כחצי ארכו וכחצי רחבו וראייה לדבר היכל וכתליו. רבן שמעון בן גמליאל אומר כבניין היכל. הלכה: המוכר מקום לחבירו כול׳. תנא. קנטר חייב להעמיד לו שתים עשרה על שתים עשרה. רב המנונא ספרא שאל לרבי חנינה. כתוב אחד אומר קומתו שלשים אמה וכתוב אחר אומר קומתו עשרים אמה. ולא הוה דשמעה ולא אמרין ליה כלום. שאל לרבי ירמיה. אמר ליה. מן הקרקע ולמעלן שלשים אמה. מן הדביר ולמעלן עשרים אמה. אמר רבי אבהו. מפכליה דביר. דביר היה עומד מן הקרקע ועד הקורות. דכתיב וספון בארז מן הקרקע ועד הקורות. אלא מן הקרקע ולמעלן שלשים אמה מן הכרוב ולמעלן עשרים אמה. אמר רבי תנחומא. מסורת אגדה היא שאין מקום דביר עולה מן המיניין. אמר רבי לוי. ולא מקום ארון עולה מן המיניין. אמר רבי לוי ותני כן בשם רבי יודה בירבי אלעאי. ארון עומד באמצע וחולק הבית עשר אמות לכל רוח.