תלמוד ירושלמי בבא בתרא פרק ו הלכה ד
משנה: מי שהיתה דרך הרבים עוברת בתוך שדהו נטלה ונתן להן מן הצד. מה שנתן נתן ושלו לא הגיעו. דרך היחיד ארבע אמות דרך הרבים שש עשרה אמה דרך המלך אין לה שיעור דרך הקבר אין לה שיעור. המעמד דייני ציפורי אמרו בית ארבעת קבין. המוכר מקום לחבירו לעשות לו קבר. וכן המקבל מחבירו לעשות לו קבר עושה תוכה של מערה ארבע אמות על שש ופותח לתוכה שמונה כוכין שלשה מיכן ושלשה מיכן ושנים כנגדן. והכוכין ארכן ארבע אמות ורומן שבעה ורחבן ששה. רבי שמעון אומר עושה תוכה של מערה שש על שמונה ופותח לתוכה שלשה עשר כוך. ארבעה מיכן וארבעה מיכן ושלשה כנגדן ואחד מימין הפתח ואחד מן השמאל. ועושה חצר על פתח המערה שש על שש כמלוא המיטה וקובריה. ופותח לתוכה שתי מערות אחת מיכן ואחת מיכן. רבי שמעון אומר ארבע לארבע רוחותיה. רבן שמעון בן גמליאל אומר הכל לפי הסלע. הלכה: מי שהיתה דרך הרבים כול׳ עד סוף המשנה. רבי חייה בר יוסף אמר. עושה אותן כמן נגרין. אמר ליה רבי יוחנן. והלא הכלבים אינן נקברין כן. כיצד עושה. בונה מלפנים כבחוץ. ואין העוברות נוגעות בו. אינו עבר. בני חדא מלעיל וחדא מלרע.
