תלמוד ירושלמי בבא בתרא פרק ח הלכה א

משנה: יש נוחלין ומנחילין. נוחלין ולא מנחילין. מנחילין ולא נוחלין. לא נוחלין ולא מנחילין. אילו נוחלין ומנחילין האב את הבנים והבנים את האב והאחין מן האב נוחלין ומנחילין. האיש את אמו והאיש את אשתו ובני אחיות נוחלין ולא מנחילין. האשה את בנה והאשה את בעלה ואחי האם מנחילין ולא נוחלין. והאחים מן האם לא נוחלין ולא מנחילין. סדר נחלות כך הוא איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו. הבן קודם לבת וכל יוצאי יריכו של בן קודם לבת. הבת קודמת לאחין יוצאי יריכה של בת קודמין לאחין. האחין קודמין לאחי האב כל יוצאי יריכן של אחים קודמין לאחי האב. זה הכלל כל הקודם בנחלה יוצאי יריכו קודמין. והאב קודם לכל יוצאי יריכו. הלכה: יש נוחלין ומנחילין כול׳. כתיב איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו. תני רבי ישמעאל. שינה הכתוב נחלה זאת מכל נחלות שבתורה. שבכולן כתוב ונתתם וכאן כתוב והעברתם. עיבור הדין הוא שתהא הבת יורשת. חכמי גוים אומרים. בן ובת שוין כאחת. דאינון דרשי. ובן אין לו. הא אם יש לו שניהן שוין. התיבון. והכתיב. ואם אין לו בת. הא אם יש לו שניהן שוין. ואתון מודין דליתי בר אף הכא ליתי בר. הצדוקין אומרים. בת הבן והבת שניהן שוין. דאינון דרשי. מה בת בנו הבאה מכח בני יורשתני. בתי הבאה מכוחי אינו דין שתירשיני. אמרו להן. לא. אם אמרתם בבת הבן שאינה באה אלא מכח האחים תאמרו בבת שאינה באה אלא מכח הזקן. תלמוד לומר. וכל בת יורשת נחלה ממטות וגו׳. וכי היאך איפשר לבת לירש שני מטות. אלא תיפתר אביה משבט זה ואמה משבט אחר. עד כדון בן את האב. האב את הבן. מה אם הבן שאינו בא אלא מכוח האב הרי הוא יורשו. האב שאין הבן בא אלא מכוחו אינו דין שיורשו. אמר קרא קרוב. קרוב קודם. עד כדון בת. בן. מה אם הבת שהורעתה כוחה בניכסי האב ייפיתה כוחה בניכסי האם. בן שייפיתה כוחו בניכסי האב אינו דין שנייפה כוחו בניכסי האם. נמצאת הבת למידה מן הכתוב והבן מקל וחומר. בן קודם לבת. רבי שמעון בן לעזר אומר משום רבי זכריה בן הקצב. כך היה רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון. אחד הבן ואחד הבת שוין במטה האם. רבי מלוך בשם רבי יהושע בן לוי. הלכה כרבי זכריה. רבי ינאי קפודקייא הוה ליה עובדא והוו דיינין רב הונא ורבי יהודה בן פזי ורב אחא. אמר לון רב אחא. אחינו שבחוצה לארץ הדיוטות הן והן טועין את ההלכה. ועוד דאינון סמכין על הדא דרבי מלוך בשם רבי יהושע בן לוי. ולי תו כן. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי. אין הלכה כרבי זכריה. רבי בא בריה דרבי חייה בשם רבי יוחנן. אין הלכה כרבי זכריה בן הקצב. רבי לעזר אבוי דרבי יצחק בר נחמן בשם רבי הושעיה. אין הלכה כרבי זכריה. רבי ינאי ורבי יוחנן הוון יתבין. עאל רבי יודן נשייא ושאל. וכל בת יורשת נחלה ממטות. מהו. אמר ליה. מקיש מטה האב למטה האם. מה מטה האב אין לבת במקום הבן אף מטה האם אין לבת במקום בן. או חילוף. מה מטה האם יש לבת במקום בן אף מטה האב יש לבת במקום בן. אמר ליה רבי יוחנן. איתא מן תמן לית אהן גוברא בעי מישמע מילה דאורייא. והאיש את אמו והאיש את אשתו. לא הוא האיש את אמו הוא האיש את אשתו. רבי יצחק בעי מימר פנסטה ולא אשכח. ומר הדא הילכתא תינייתא. בן. אין לי אלא בן. בן בת מניין. תלמוד לומר בן. מכל מקום. בת. אין לי אלא בת. בן בת בת בן בת בת בן בן מניין. תלמוד לומר בת. מכל מקום. אחים. אין לי אלא אחים. בני אחים בנות אחים בני בנות אחים מניין. תלמוד לומר לשארו הקרוב. מכל מקום.