תלמוד ירושלמי בבא בתרא פרק ח הלכה ד

משנה: האומר איש פלוני בני בכור לא יטול פי שנים איש פלוני בני לא יירש עם אחיו לא אמר כלום שהתנה על מה שכתוב בתורה. המחלק נכסיו לבניו על פיו ריבה לאחד ומיעט לאחד והשווה להן את הבכור דבריו קיימין. ואם אמר משום ירושה לא אמר כלום. כתב בין בתחילה בין באמצע בין בסוף משום מתנה דבריו קיימין. הלכה: האומר איש פלוני בני בכור כול׳. רבי לא השווה את הבכורה לאחין. אמר לון רבי חגיי. ולאו קרייא היא לא יוכל לבכר. אמר רבי לעזר. העבודה שיכול אלא שאינו רשאי. אי כן יכיל משם מתנה. כתב בין בתחילה בין באמצע בין בסוף משם מתנה דבריו קיימין. אמר רבי הושעיה. יינתן לאיש פלוני ירושה שהורשתיו. יירש איש פלוני מתנה שהורשתיו. יירש פלוני ירושה שנתתי לו. כתבו ותנו שדה פלונית לפלוני. רבי לעזר ורבי שמעון בן יקים אעלון עובדא קומי רבי יוחנן. אמר לון. אם לזכרון דברים כתבו ותנו. אם לזכותו בכתב כל עמא מודו שאין אדם מזכה בכתב לאחר מיתה. שמואל שאל לרב הונא. מתנה שכתב בלשון מכר מהו. אמר ליה. ארכביה אתרי ריכשי ברקי. אמר רבי חזקיה. לא אמרי אלא מייתו תרין סוסוון חיוורין ומרכיבין על תריהון ודין אזלא בדא ודין אזלא בדא ומשתכח לא צייד כלום.