תלמוד ירושלמי בבא בתרא פרק ט הלכה ג

משנה: הניח בנים גדולים וקטנים השביחו הגדולים את הנכסים השביחו לאמצע. אם אמרו ראו מה שהניח לנו אבא הרי אנו עושין ואוכלים השביחו לעצמן. וכן האשה שהשביחה את הנכסים השביחה לאמצע. אם אמרה ראו מה שהניח לי בעלי הרי אני עושה ואוכלת השביחה לעצמה. הלכה: הניח בנים גדולים וקטנים כול׳. אמר רבי לא. אם אמרו בבית דין. דבי רבי ינאי אמרי. אפילו עירניה. רב אמר. אפילו סל אפילו קורדום. תני רבי חייה. אפילו מחט אפילו מוקף צמיד פתיל. אמר רבי חנינה. המשיא את בנו בבית זכה בבית. תני רבי הושעיה. בבית ולא במטלטלין. רבי לא חילק את הטריקלין בינו לבין בנו. רבי חגיי בעא רבי יוסי. היתה חופתו בקיטון ועשה לו הסב בטריקלין מהו. אמר ליה. לית חמי ליה מפקה. רבי יהושע בן לוי אמר. חולקין לקטנים מפני גדולים. אלא עמדו קטנים ומצאו דבר יתר ומיחו. רבי אבהו אמר. נשבעין להן. אמר רבי מנא. כל המוציא מחבירו עליו הראייה חוץ מזו. רבי חייה רובה אמר. סתם אחין שותפין עד שלשה דורות. אמר רבי [ ] בר בון. אף רב המנונא הורי כן. אמר רבי אימי. בן שנראה חלוק בחיי אביו מה שסיגל סיגל לעצמו. כהדא חד בר נש איתעביד ספר. בעא אחוי מיפלג עימיה. אתא עובדא קומי רבי אמי. אמר. כך אנו אומרים. אדם שמצא מציאה אחיו חולקין עמו. חד בר נש נפק לשליחותא. בעא אחוי מיפלוג עימיה. אתא עובדא קומי רבי אמי. אמר. כך אנו אומרים. אדם שיצא לליסטייא אחיו חולקין עמו. רבי הוריינה אחוי דרבי שמואל בר סוסרטיי בעא אחוי מיפלוג עימיה. אמר לו. אלכסנדרי אחוי. ידע את דשבק אבונן אלפים. וכן האשה כול׳. אמר רבי לא. אמרה בבית דין.