תלמוד ירושלמי בבא בתרא פרק ט הלכה ז

משנה: המחלק נכסיו על פיו רבי אליעזר אומר אחד בריא ואחד מסוכן נכסים שיש להן אחריות נקנין בכסף ובשטר ובחזקה ושאין להן אחריות אינן נקנין אלא במשיכה. אמרו לו מעשה באימן של בני רוכל שהיתה חולה ואמרה תנו כבינתי לבתי והיא בשנים עשר מנה ומתה וקיימו חכמים את דבריה. אמר להן בני רוכל תקברן אימם. הלכה: המחלק נכסיו על פיו כול׳. עד כדון בשהיו קרקעות ומטלטלין במקום אחד. היו קרקעות במקום אחד ומטלטלין במקום אחר. אמר רבי בון. נישמעינה מהדא. אמר להן רבי אליעזר. מעשה במרוני שהיה בירושלם והיו לו מטלטלין הרבה ומבקש לחלקן. אמרו לו. אין לך תקנה אלא אם כן קנית קרקע. מה עשה. הלך וקנה סלע אחד סמוך לירושלם. אמר. חצייה צפוני אני נותן לפלוני ועמו מאה צאן ומאה חביות של יין. מחצייה דרומי אני נותן לפלוני עם מאה חביות של שמן. ובא מעשה לפני חכמים וקיימו את דבריו. אמר רבי חנניה קומי רבי מנא. ולא שכיב מרע הוא. לפי שבכל מקום אין אדם מזכה אלא בכתב. וכא אפילו בדברים. לפי שבכל מקום אין אדם מזכה עד שיהיו קרקעות ומטלטלין במקום אחד. וכא אפילו קרקעות במקום אחד ומטלטלין במקום אחד. אמר ליה. ולא רבי אליעזר היא. שנייא היא. שכיב מרע דרבי ליעזר כבריא דרבנן. אמר ליה. שכיב מרע דרבי אליעזר כבריא דרבנן. תמן תנינן. רבי עקיבה אומר. קרקע כל שהוא. אמר רבי מתניה. תיפתר מקום שיבולת אחת ומרגלית טמונה בו. אמר רבי יוסי בירבי בון. עולא היה רוצה לקללן שהן זורעין כורכמין בכרם.