תלמוד ירושלמי בבא מציעא פרק ב הלכה ד

משנה: מצא אחר הגפה או אחר הגדר גוזלות מקושרין או בשבילין שבשדות הרי זה לא יגע בהן. מצא כלי באשפות אם מכוסה לא יגע בו ואם מגולה נוטל ומכריז. מצא בגל ובכותל ישן הרי אילו שלו. מצא בכותל חדש מחציו ולחוץ שלו מחציו ולפנים של בעל הבית. אם היה משכירו לאחרים אפילו בתוך הבית הרי אילו שלו. הלכה: מצא אחר הגפה כול׳. רב יהודה אמר. ובלבד גוזלות מקושרין בכנפיהן. רבי בא בר זבדא אשכח חמר מכסי בחפיסה ונסתיה. אזל שאל לרב. אמר ליה. לא עבדת טבות. אמר ליה. חזריה. אמר ליה. לא. דנימר אתא מריה בעי ליה ולא אשכחיה ואיתייאש מיניה. תני. מצא באשפה חייב להכריז. שדרך האשפה להיטלטל. מצא בגל ובכותל ישן הרי אילו שלו. שאני אומר. שלאמוריים היו. תני. מצא בין פסים לפסים. מן האגף ולפנים כלפנים. מן האגף ולחוץ כלחוץ. אם היה מפולש לפנים אפילו מחציו ולחוץ הרי אילו שלבעל הבית. אם היה מפולש לחוץ אפילו מחציו ולפנים הרי אילו שלמוצאיהן. היה משכירן לאחרים אפילו מצא בתוך הבית הרי אילו שלו. אמר רבי ירמיה. בפונדק איתפלגון. אבל בחצר כל עמא מודו שחייב להכריז. אמר רבי יוסי. בחצר איתפלגון. אבל בפונדק כל עמא מודו שהוא שלמוצאו.