תלמוד ירושלמי בבא מציעא פרק ד הלכה א

משנה: הכסף קונה את הזהב והזהב אינו קונה את הכסף. הנחושת קונה את הכסף והכסף אינו קונה את הנחושת. מעות הרעות קונות את היפות והיפות אינן קונות את הרעות. אסימן קונה את המטבע והמטבע אינו קונה את אסימן. המיטלטלין קונין את המטבע והמטבע אינו קונה את המיטלטלין. זה הכלל. כל המיטלטלין קונין זה את זה. הלכה: הכסף קונה את הזהב כול׳. זהו כללו שלדבר. כל הירוד מחבירו קונה את חבירו. אמר רבי חייה בר אשי. מאן תניתה. רבי שמעון ברבי. אמר ליה אבוי. חזור בך ותני כהדא. הזהב קונה את הכסף. אמר ליה. לינא חזר בי. דעד דהוה חילך עליך אתניתני. הכסף קונה את הזהב. מילתיה דרבי אמרה. זהב כפירות. מתניתא אמרה. כסף כפירות. [מתניתה דרבי חייה אמרה. זהב כפירות. מלתיה אמרה. כסף כפירות. כהדה] ברת רבי חייה רובה אוזפת לרב דינרין. אתת שאלת לאבוה. אמר לה. שקילי מיניה דינרין טבין ותקילין. מברת רבי חייה ילפין. אמר רבי אידי. אוף אבה אבוי דשמואל בעא קומי רבי. מהו ללוות דינרין בדינרין. אמר ליה. מותר. אמר רבי יעקב בר אחא. אוף רבי יוחנן וריש לקיש תריהון מרין. מותר ללוות דינרין בדינרין. קרט בקרט שרי. לקן בלקן אסור. תמן תנינן. כל הנעשה דמים באחר כיון שזכה זה נתחייב בחליפיו. אמר רבי יוחנן לא שנו אלא שור בפרה או חמור בשור. הא ציבור בציבור לא קנה. רב ירמיה בשם רב. אפילו צבור בציבור קנה. רבי אבא בר מינה בשם רב. המחליף אברוקלון באמבורוקלון קנה. רבי זירא רב יהודה בשם שמואל. לזה פרה ולזה חמור והחליפו זה בזה. ומשך בעל החמור את הפרה ובא בעל הפרה למשוך החמור ומצאה שבורה. בעל החמור עליו להביא הראייה שהיה החמור שלם בשעה שמשך. מאן דלא סבר הא מילתא לא סבר בנזקין כלום. אמר רבי זירא. לינה סבר הדא מילתא ולינה סבר בנזקין כלום. תמן תנינן. היו בה מומין ועודה בבית אביה כול׳. רבי חונא רבי פינחס רבי חזקיה סלקון גבי רבי יוסי לגדפה. אמרין קומוי הדא ואמר לון. אמור דבתרה. נכנסה לרשות הבעל הבעל צריך להביא ראייה. ולא האב שהוא צריך להביא ראייה. ותימר הבעל צריך להביא ראייה. אוף הכא הבעל צריך להביא ראייה. רבי בא רב יהודה בשם שמואל. לזה פרה ולזה חמור והחליפו. משך בעל החמור את הפרה לא קנאה. חמור מהו שתקנה. רבי בא אמר. קנה. רבי יסא אמר. לא קנה. אמר רבי מנא. אית הכא מילי דיודי בה רבי יוסי. אדם שאמר לחבירו. פרתי אני מבקש למכור. אמר ליה. בכמה. אמר ליה. בח̇ דינרין. אזל סמכיה גבי טרפוניטיה. בצפרא עבר ואשכחיה תמן קאים. אמר ליה. מה את עביד הכא. אמר ליה. אנא בעי מיסב דינרין דאסמיכתני. אמר ליה. מה את בעי מיזבון לך בהון. אמר ליה. חמור. אמר ליה. חמורך אצלי. משך זה לא קנה זה משך זה לא קנה זה. אלא כל אחד ואחד נקנה בגופו.