תלמוד ירושלמי בבא מציעא פרק ו הלכה ג

משנה: השוכר את החמור להוליכה בהר והוליכה בבקעה. בבקעה והוליכה בהר אפילו זו עשרה מילין וזו עשרה מילין ומתה חייב לשלם. שכר את החמור והבריקה או שנשאת באנגרייא אומר לו הרי שלך לפניך. מתה או נשברה חייב להעמיד לו חמור. השוכר את החמור להוליכה בהר והוליכה בבקעה אם החליקה פטור ואם הוחמה חייב. להוליכה בבקעה והוליכה בהר אם החליקה חייב ואם הוחמה פטור ואם מחמת המעלה חייב. השוכר את הפרה לחרוש בהר וחרש בבקעה אם נשבר הקנקן פטור. בבקעה וחרש בהר אם נשבר הקנקן חייב. לדוש בקטנית ודש בתבואה פטור. בתבואה ודש בקטנית חייב מפני שהקיטנית מחלקת. הלכה: השוכר את החמור כול׳. ניחא בהר והוליכה בבקעה. בבקעה והוליכה בהר. רבי שמעון בן יקים אמר. בשמתה מחמת אויר. רבי דוסתי בן ינאי אמר שהכישה נחש. רבי יוחנן אמר. רבי מאיר היא דאמר. כל המשנה על דעת בעל הבית נקרא גזלן. שכר חמור והבריקה. דבזק. או שנעשית אנגריא. אית תניי תני. אנגריא כמיתה. ואית תניי תני. אומר לו. הרי שלך לפניך. מאן דתני. אנגריא כמיתה. באותו שיכול לפשר. מאן דמר. אומר לו. הרי שלך לפניך. באותו שאין יכול לפשר. תני. רבי שמעון בן אלעזר אומר. כדרך הליכתה אין חייב להעמיד לו חמור אחר. שלא כדרך הליכתה חייב להעמיד לו חמור אחר. אמר רבי אבהו בשם רבי יוסי בן חנינה. בקפנדריא אין חייב להעמיד לו חמור אחר. בסילקי חייב להעמיד לו חמור אחר. רבי אבהו בשם רבי יוסי בר חנינה. אגרה מיכא ללוד ואינסיבת אנגריא ללוד. אין חייב להעמיד לו חמור אחר. מיכא ללוד ואינסיבת אנגריא לצור. חייב להעמיד לו חמור אחר. מתה או נשברה חייב להעמיד לו חמור. רבי יוחנן אמר. בשאמר לו חמור סתם. אבל אם אמר לו חמור זה יכיל מימר ליה. לדין בעית אייתי ליה קומין. רב הונא אמר. חייב ליטפל בו באותו מקום. אמר רבי זירא. אם יש בטפילה כדי לשכור לו גיידור קטן אינו חייב להעמיד לו חמור אחר. ואם לאו חייב להעמיד לו חמור אחר. אמר רבי הונא. אם יש בנבילה כדי ליקח גיידור קטן אין חייב להעמיד לו חמור אחר. ואם לאו חייב להעמיד לו חמור אחר.