תלמוד ירושלמי בבא מציעא פרק ז הלכה ג
משנה: היה עושה בתאנים לא יאכל בענבים בענבים לא יאכל בתאנים אבל מונע הוא את עצמו עד שמגיע למקום היפות ואוכל. וכולן לא אמרו אלא בשעת גמר מלאכה אבל משום השב אבידה לבעלים אמרו הפועלין אוכלין בהליכתן מאימן לאימן ובחזירתן מן הגת וחמור שתהא פורקת. הלכה: היה עושה בתאינים כול׳. אמר רבי לא. כתיב כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך. וכי מה יש בכרם לוכל אלא ענבים. ללמדך היה עושה בענבים לא יאכל בתאינים.
