תלמוד ירושלמי בבא מציעא פרק י הלכה ד
משנה: וכן בית הבד שהוא בנוי בסלע וגינה אחת על גביו ונפחת הרי בעל הגינה יורד וזורע למטה. עד שיעשה לבית בדו כיפין. הכותל והאילן שנפלו לרשות הרבים והזיקו פטורין מלשלם. נתנו לו זמן לסתור את הכותל ולקוץ את האילן ונפלו בתוך הזמן פטור לאחר הזמן חייב. הלכה: וכן בית הבד כול׳ עד הכותל והאילן כול׳. אמר רבי לעזר. מעשה בדלית אחת שהיתה מודלה על פרסיקו של חבירו ונפשח הפרסק. ובא מעשה לפני רבי חייה הגדול ואמר לו. צא והעמד לו פרסק. אמר ליה רבי יוחנן. ולא מתניתא היא. וכן בית הבד שהוא בנוי בסלע וגינת אחר על גביו ונפחת. שמענו שאין כופין. והתני רבי חייה. כופין. נימר. ולא פליגי. מאן דמר. כופין. שהוא שם. ומאן דמר. אין כופין. בשאין עומד שם. נתנו לו זמן לקוץ. כמה הוא זמן. רבי הושעיה אמר. ל̇ יום.
