משנה: אדם מועד לעולם בין שוגג בין מזיד בין ער בין ישן. סימא את עין חבירו ושבר את הכלים משלם נזק שלם. הלכה: אדם מועד לעולם כול׳. אמר רבי יצחק. מתניתא בשהיו שניהם ישינין. אבל אם היה אחד מהן ישן ובא חבירו לישן אצלו זה שבא לישן אצלו הוא המועד.
