תלמוד ירושלמי בבא קמא פרק ד הלכה ז
משנה: שור האשה שור היתומין שור אפיטרופוס שור המדבר שור ההקדש שור הגר שמת ואין לו יורשין הרי אלו חייבין מיתה. רבי יהודה אומר שור המדבר שור ההקדש שור הגר שמת ואין לו יורשין פטורין מן המיתה מפני שאין להן בעלים. הלכה: שור האשה שור היתומין כול׳. מאי טעמא דרבי יודן. והועד בבעליו ולא ישמרנו. אין בעלים לאילו לעניין נזקין. תני רבי הושעיה. לעניין נזקין רבי מאיר מחייב ורבי יודן פוטר. לכופר מה. רבי פדת בשם רבי הושעיה. הכל מודין בכופר שהוא חייב. ואית דאמרין. רבי יוחנן בשם רבי ינאי. כשם שחולקין בנזקין כך הן חולקין בכופר. רבי ירמיה בעי קומי רבי זעירא. היך עבדין עובדא. אמר ליה. כרבי הושעיה. לעניין נזקין רבי מאיר מחייב ורבי יודן פוטר. הא לכופר דברי הכל חייב.
