תלמוד ירושלמי בבא קמא פרק ה הלכה א

משנה: שור שנגח את הפרה ונמצא עוברה בצידה ואין ידוע אם עד שלא נגחה ילדה אם משנגחה ילדה משלם חצי נזק לפרה ורביע לוולד. וכן פרה שנגחה את השור ונמצה וולדה בצידה ואין ידוע אם עד שלא נגחה ילדה אם משנגחה ילדה משלם חצי נזק מן הפרה ורביע מן הוולד. הלכה: שור שנגח את הפרה כול׳. וכי כל הפרות מפילות. נהלך בהן אחר הרוב ואמור. מחמת נגיחה הפילה. זאת אומרת שלא הילכו במידת הדין בממון אחר הרוב אלא במיעוט. אמר רבי יוסי. במקום אחר הילכו במידת הדין בממון אחר הרוב. כהדא דתני רבי אחא. גמל האוחר בין הגמלים ונמצא שם אחד מת חייב. בידוע שזה הרגו. ואמר רבי ינאי. כיני מתניתא. משלם חצי נזק מן הפרה ובעל הוולדות עולה לבעל הפרה רביע. אמר רבי יוסי. זה נותן מחצה וזה נותן מחצה. מה מפקה מביניהון. מתו הוולדות. מאן דמר. משלם חצי נזק לפרה ורביע נזק לוולד. אהן יהיב ניזקיה ואהן יהיב ניזקיה. מאן דמר. משלם חצי נזק מן הפרה ובעל הוולדות עולה לבעל הפרה רביע. אהן יהיב ניזקיה. ואהן אמר. לא לדין בעית איידי ליקומיך. וכן פרה שנגחה את השור כול׳. רבי בון בר כהנא בעא קומי רבי אימי. מפני שהוא ספק. הא אילו וודאי זה נותן מחצה וזה נותן מחצה. כך אני אומר. רגלה שלאדם אחד כולה שלאדם אחד. זה נותן מחצה וזה נותן מחצה. אמר ליה. במועד היא מתניתא. רגלה מכורה לך. מכר חצייה. רגלה שנייה מכורה לך. מכר חצי חצייה. אמר ריש לקיש. כל אילין שמועתא דלוי אינון.