תלמוד ירושלמי בבא קמא פרק ז הלכה ג

משנה: גנב על פי שנים וטבח ומכר על פיהן ונמצאו זוממין משלמין לו את הכל. גנב על פי שנים וטבח ומכר על פי שנים אחרים אילו ואילו נמצאו זוממין הראשונים משלמים כפל והאחרונים משלמים תשלומי שלשה. נמצאו האחרונים זוממין הוא משלם תשלומי כפל והם משלמים תשלומי שלשה. אחד מן האחרונים זומם בטלה עדות שנייה. אחד מן הראשונים זומם בטלה כל העדות שאם אין גניבה אין טביחה ואין מכירה. הלכה: גנב על פי שנים כול׳. אמר רבי זעירא. הדא אמרה. עד זומם אין נפסל בבית דין אלא מעצמו נפסל. פתר לה בהתרייה. ותני כן. אמר רבי יוסי. במה דברים אמורים. בשתי עדיות ובשתי התריות. אבל בעדות אחת ובהתרייה אחת כל עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה. מהו שבטלה מקצתה בטלה כולה. היו עומדין ומעידין עליו בעשרה בניסן שגנב שור באחד בניסן. טבח ומכר בעשרה בניסן. הוזמו בחמשה עשר בניסן. כל עדות שהעידו מעשרה בניסן עד חמשה עשר בניסן למפריעה הרי אילו פסולות. אמר רבי בא בר ממל. תיפתר במעידין עליו בכרך אחד. ולית שמע מינה כלום. ותני כן. הן היו הראשונים והן היו האחרונים. הוזמו בראשונה אין בכך כלום. בשנייה הרי אילו עדות אחד. שלישית הרי אילו שתי עדיות. והיכי דמי. אם במעידין עליו בכרך אחד. לית שמע מינה כלום. לא אתייא דא אלא על ידי עדות סגיא. עד כדון בשבאו עידי גניבה ועדי טביחה כאחת. באו עידי גניבה ולא קיבלום ואחר כך בעו עידי טביחה. אמרין להן. הוו יודעין שכבר באו עידי גניבה ולא קיבלנום ועל ידיכם אנו מקבלין אותן. נמצאו עידי טביחה זוממין משלמין על ידי עידי גניבה. רבי חזקיה לא מר כן אלא. עד כדון בשבאו עידי גניבה ועידי טביחה כאחת. באו עידי טביחה ולא קיבלו אותן ואחר כך בעו עידי גניבה. אומרין לוהן. הוו יודעין שכבר באו עידי טביחה ולא קיבלנום ועל ידיכם אנו מקבלין אותן. ונמצאו זוממין עידי גניבה. משלמין על ידי עידי טביחה.