תלמוד ירושלמי בבא קמא פרק ח הלכה ז

משנה: אף על פי שהוא נותן לו אינו נמחל לו עד שיבקש ממנו שנאמר ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא. ומניין שלא יהא המוחל אכזרי שנאמר ויתפלל אברהם אל האלהים וגו׳. הלכה: אף על פי שהוא נותן לו כול׳. [וכן אתה מוצא בריעי איוב ועתה קחו לכם שבעה פרים ושבעה אלים וגו׳ וילכו אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי ויעשו וגו׳ ובסוף העניין מהוא אומר ויי שב את שבות איוב אימתיי בהתפללו בעד רעהו וגו׳ ויוסף יי את כל אשר לאיוב למשנה.] תני. רבי יודה אומר משום רבן גמליאל. הרי הוא אומר ונתן לך רחמים וגו׳. סימן זה יהא בידך. כל זמן שאת רחמן המקום מרחם עליך. אינך מרחם אין המקום מרחם לך. רב אמר. אדם שסרח לחבירו וביקש ממנו ולא קיבלו יעשה שורת בני אדם ויפייסנו. דכתיב ישור על אנשים וגו׳. ואם עשה כן מה כתוב תמן. פדה משאול נפשו מעבור בשחת וגו׳. אמר רבי יוסה. הדא דתימר שלא הוציא לו שם רע. אבל הוציא לו שם רע אין לו מחילה עולמית.