תלמוד ירושלמי בבא קמא פרק ט הלכה ח
משנה: האומר לבנו קונם שאתה נהנה לי אם מת יורישנו. בחיי ובמותי אם מת לא יורישנו ויתן לבניו או לאחיו ואם אין לו לווה ובעלי החוב באין ונפרעין. הלכה: האומר לבנו קונם שאת נהנה לי כול׳. אמר רבי ירמיה. חמי היך תנינן הכא. האומר לבנו. קונם שאת נהנה לי. אם מת יירשנו. בחיי ובמותי. אם מת לא יירשנו. והתני. בחיי. אם מת יירשנו. במותי. אם מת יירשנו. בחיי ובמותי. אם מת לא יירשנו. מה בין אהן דמר חדא חדא להן דמר תרתי תרתי. רב ירמיה ורבי יוסי בן חנינה תריהון אמרין. קונם לבית זה שאיני נכנס בחיי ובמותי. כיון שאמר. לבית זה. אסרו עליו בין בחיים בין לאחר מיתה. אמר רבי יוסי. תנינן בנזקין מה דלא תנינן בנדרין. קונם הניית נכסיי אילו עלי בחיי ובמותי. כיון שאמר. אילו. אסרן עליו בין בחיים בין לאחר מיתה.
