תלמוד ירושלמי בבא קמא פרק ט הלכה ז
משנה: איכן פקדוני. אמר לו אבד משביעך אני ואמר אמן והעידים מעידין אותו שאכלו משלם את הקרן. הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם. איכן פקדוני. אמר לו נגנב משביעך אני ואמר אמן והעידים מעידין אותו שגנבו משלם תשלומי כפל. הודה מעצמו משלם קרן וחומש ואשם. הגוזל את אביו ונשבע לו ומת הרי זה משלם קרן וחומש לבניו או לאחיו ואם אינו רוצה או שאין לו לווה ובעלי החוב באין ונפרעין. הלכה: איכן פקדוני. ואמר לו אבד כול׳. תני. אין מקבלין פיקדון מנשים ועבדים וקטנים. קיבל מאשה יחזיר לה. מתה יחזיר לבעלה. מעבד יחזיר לו. ואם מת יחזיר לרבו. מקטן יחזיר לו. מת יחזיר לאביו. ועושה בהן סגולה. וכולן שאמרו בשעת מותן יינתנו לפלוני שהן שלו. יעשה פירוש לפירושו. רבי זבידא בשם רבי בא בר ממל. ובלבד בעדים. כהדא איתת דרבי בא בר חנה מי דמכא אמרה. אהן קידושא דברתי. והוא אמר. לית הוא אלא דידי. אתא עובדא קומי רב אמר. אין אדם מצוי לשקר בשעת מיתה.
