תלמוד ירושלמי בבא קמא פרק י הלכה ד
משנה: זה בא בחביתו של יין וזה בא בכדו של דבש. נסדקה חבית של דבש ושפך זה את יינו והציל את הדבש לתוכה אין לו אלא שכרו. אם אמר אציל את שלך ואתה נותן לי דמי שלי חייב ליתן לו. הלכה: זה בא בחביתו שליין כול׳. תני. שנים במדבר ביד זה חבית מים וביד זה חבית דבש. נסדק חבית מים. תניי בית דין הוא שישפוך זה דבשו ויציל את מימיו. שהמים מחייה במדבר ולא הדבש. תני. פועל ועני שעלו לראש אילן ושיברו סוכה. בזמן שדרך פועלין לעלות באילן פטורין. ואם לאו חייבין.
