תלמוד ירושלמי בבא קמא פרק י הלכה ה
משנה: שטף נהר חמורו וחמור חבירו שלו יפה מנה ושל חבירו מאתים הניח את שלו והציל את של חבירו אין לו אלא שכרו. אם אמר אציל את שלך ואתה נותן לי דמי שלי חייב ליתן לו. הלכה: שטף נהר את חמורו כול׳. תני. הניח שלו להציל שלחבירו ועלה שלחבירו מאיליו אין נזקק לו כלום. אלא הניח שלו להציל שלחבירו ועלה שלו מאיליו. מהו דיימר לו. נתייאשתי. נישמעינה מהדא. שטף נהר חמורו והיה צווח ואומר. לא נתייאשתי. ריש לקיש אמר. כל זמן שצווח לא נתייאש. רבי יוחנן אמר. חזקה מייאש הוא.
